פסק-דין בתיק ת"א 45139-02-11

1.         רכב התובע מסוג אאודי 2008 מס' רישוי 34-688-64 נפגע בתאונת דרכים ביום 8.7.10 ( בכתב התביעה יש טעות סופר - מ' ו', עמ' 3 לפרוטוקול) והמבטחת שלו, חברת הפניקס, פיצתה אותו על פי הפוליסה. ביום 23/02/2011 התובע הגיש תביעה נגד נהג הרכב השני, רכב מסוג מאזדה מס' רישוי 36-684-10 וחברת הביטוח שלו, חברת הביטוח כלל, הנתבעת מס' 1. התביעה הוגשה על סך של 60,397 ש"ח והיא מתנהלת בסדר דין מהיר. כתב ההגנה של הנתבעת 1 הוגש ביום 22.3.11.

            בביהמ"ש השלום בתל-אביב תבעה המבטחת של התובע את הנתבעים בתביעת שיבוב (תיק מס' 50466-12-11). התביעה הוגשה כ-10 חודשים לאחר שהתובע הגיש את תביעתו בבית משפט זה (להלן: " תביעת השיבוב").

            בכתב הגנתה טענה הנתבעת מס' 1, כי התאונה לא קרתה ויש חשד ש "נהג התובעת והנתבע מס' 1 (הנתבע מס' 2 - מ' ו') עשו יד אחת על מנת להונות את הנתבעת ולזכות בתגמולי ביטוח שלא כדין". אבל גם נטען, כי התאונה קרתה בתאריך אחר, מוקדם יותר, כאשר לנתבע מס' 2 לא הייתה פוליסה אצל הנתבעת מס' 1. כמו כן נטען, כי בידי הנתבעת מס' 1 דו"ח חקירה המבסס חשד כי המבוטח שלה ניסה לעשות ביטוח רטרואקטיבי. גם נטען לביום תאונה. האי סדר בטיעון בהתייחס לצדדים מתאים לכתב התביעה שהוגש כעבור כ-10 חודשים בבית משפט השלום בתל אביב - יפו שכן התובעת שם היא המבטחת של התובע בתיק הנוכחי והנתבע מס' 1 הוא הנתבע מס' 2 בתיק הנוכחי. הניסוח של שני כתבי הטענות בחלקים ניכרים הוא זהה.

2.         לפני הגשת תביעה זו התובע תבע את המבטחת שלו, חברת הביטוח הפניקס, ולאחר קבלת חוות דעת שמאי היא רכשה מהתובע את השרידים ושילמה לו על פי הפוליסה סך של 146,719 ש"ח. לפניקס לא היו נתונים, ככל הנראה, לחשוד כי התאונה בוימה בעת שהיא רכשה מהתובע את השרידים.

            ביום 3.6.12, כחודש לפני ישיבת ההוכחות בתיק זה, עתרו באי כוח הנתבעת 1 להעביר את התיק מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, תוך צירוף עותק מכתבי הטענות בתביעת השיבוב וכן עותק בקשה שהוגשה בתביעת השיבוב להוציא צו איכון סלולארי, שיחות נכנסות ויוצאות, בהתייחס לגורמים הבאים:

            (א)        סוכן הביטוח של נהג הנתבעת;

            (ב)        נהג התובעת, קרי התובע בתיק זה;

            (ג)         אחיו של התובע בתיק זה;

            (ד)        אביו של המבוטח של חברת הביטוח כלל, הנהג ברכב המאזדה;

            (ה)        נהג ברכב המאזדה - 2 מספרי טלפון.

            בא כוח הנתבעת 1 נדרש להמציא אסמכתא כי המציא את בקשתו לצד שכנגד. אסמכתא כאמור לא הומצאה ( בקשה מס' 3).

            ביום 8.7.12 עתרו באי כוח הנתבעת מס' 1 לדחות את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 12.7.12 תוך ציון שבא כוח התובע התנגד לדחייה, כאשר הטעם לדחייה נומק בהחלטת כב' השופט חאג' יחיא בתביעת השיבוב ליתן צו איכון כפי שהתבקש. הבקשה נדחתה בהעדר הסכמה של הצד שכנגד ( בקשה מס' 4). ביום 10.7.12 הוגשה בקשת הבהרה ועיכוב ביצוע ע"י בא כוח הנתבעת מס' 1 כאשר הטיעון הוא שלא ניתנה החלטה בבקשה להעברת התיק לסדר דין רגיל ולא ניתן להתקדם בבירור האמת ללא המידע נשוא הצו שניתן בתביעת השיבוב. בקשה זו נדחתה ( בקשה מס' 5).

3.         אף אחת מבקשות 3-5 בתיק זה לא נתמכו בתצהיר לבסס את הטענה של חשדות להונאות של שתי חברות ביטוח. מותב זה לא מביע עמדה על ההחלטה שניתנה בתביעת השיבוב, אולם בטרם נדרש ביהמ"ש לבחון חשד חמור כל כך שמצדיק עיכוב שמיעת תיק זה, צריך היה לבסס את החשדות ולהגיש תצהיר התומך בשינוי סדר הדין המבוקש. זאת ועוד, כמו כן הנתבעת מס' 1 נהגה בתיק זה בחוסר מעש מתמשך ושיהוי הצגת חשדותיה בפני ביהמ"ש.

            כפי שפורט לעיל, כבר בעת הגשת כתב ההגנה בתיק זה, היו בידי הנתבעת נתונים שטרם הוצגו למותב זה שהעלו חשד לביום. בנוסף, בחודש דצמבר 2011 הוגשה תביעת השיבוב של חברת הביטוח הפניקס.

            מועד הדיון בתיק הנוכחי נקבע מלכתחילה ליום 1.4.12 ותוקן ליום 12/07/2012 בחודש פברואר 2012. הדעת נותנת שלנוכח חומרת החשדות תבקש חברת הביטוח כלל לאחד את שני התיקים כדי לא להגיע לפסיקות סותרות ע"י פניה לנשיא ביהמ"ש העליון (סעיף 7 לחוק בתי המשפט, נ"מ התשמ"ד - 1984) אך גם ערב שמיעת הראיות בתיק לא הובא לעיוני טעם זה לעיכוב.

4.         לטיעון שיש להשהות בירור התביעה בפני וגם להעבירו לסדר רגיל הוסף גם הטיעון כי דו"ח החקירה בידי הנתבעת מס' 1 נדרש להישאר חסוי עד לתום פרשת התביעה; נדרשים הליכים מקדמיים שאינם מתיישבים עם סדר הדין המהיר;  נדרשות חקירות נגדיות שאינן תואמות את סדר הדין המהיר, וזאת מעבר לטיעון של התוצאה בהיקף הנזק בשווי המצרפי של התיקים.

            הטיעון מדוע להעביר את התיק לסדר דין רגיל הועלה כ-16 חודשים אחרי שכתב ההגנה הוגש בתיק זה ע"י באי כוח הנתבעת מס' 1, ללא כל הסבר לשיהוי הניכר למרות שנכון לחודש מארס 2011 ידעו באי כוח הנתבעת את החשדות והיה בידיהם לפנות לביהמ"ש ולעתור להעביר את התיק לסדר דין רגיל בלוח הזמנים שקבע מחוקק המשנה (תקנה 214 י"ג (א) לתקסד"א) אך הם לא עשו כן.

5.         מכאן אפנה לתביעה עצמה. סכום התביעה הוא 60,397 ש"ח המורכבים מהרכיבים הבאים:

(א)        הרכיבים שלא כוסו ע"י המבטחת של התובע: צבע מטלי; חלון גג - שמשה כפולה; פנסי סינון מתזים; שמשות כהות. סך הכול: 23,500 ש"ח;